כורכום (Curcuma longa)
צמח רב שנתי ממשפחת הזנגביליים, גדל על פני שטחים נרחבים בהודו, סין אינדונזיה וארצות טרופיות אחרות. ,
השימוש בכורכום נפוץ במזון נותן צבע וטעם ממרחים ותערובות תבלין שונות כגון אבקת הקארי, ממרחי חרדל, עמבה ועוד בנוסף לשימוש הקולינרי, לצמח שימוש רפואי ברפואה המסורתית ההודית והסינית. בהן הוא משמש כרכיב אנטי דלקתי וכן לטיפול במצבים שונים הכוללים צהבת, גזים, כאב בטן, הפרעות וסת, שתן דמי, שטפי דם, סחרחורת, כאבי שיניים, חבלות, תולעי מעיים, אסטמה, כאבים בחזה, אבנים בדרכי השתן ועקיצות חרקים.
המונוגרף (תיאור מדעי) החלקי המוצג להלן מתמקד בפעילות נוגדת הסרטן של הצמח, תוך התייחסות לפעילותו כנוגד חמצון, נוגד דלקת והקשר שלו לסרטן. בשנים האחרונות עוררו השפעות אלו עניין רב בעולם המערבי, הן נחקרו והמגמה היא לשלב את הכורכום כחלק מהטיפול הקונבנציונלי.

פורסם בתאריך:2014-10-14


שם בוטני: Curcuma longa
שם אנגלי: Turmeric
שם עברי מדעי: כורכומה ארוכה
שם עברי נפוץ: כורכום
שם ערבי: כורכום
משפחה: זנגביליים (Zingiberaceae)
חלק בשימוש: קנה שורש.
מרכיבים עיקריים - כורכום
• כ - 5% כורכומינואידים (משתייכים לקבוצת הפוליפנולים) – פיגמנטים המקנים לכורכום את צבעו האופייני. מורכבים בעיקר מכורכומין, שהוא הרכיב הפעיל העיקרי המצוי בכורכום, צבעו צהוב.
• כ - 5% שמן אתרי בגוון צהוב-כתום.
פעילות של תבלין כורכום
עיקר השימוש הטיפולי בכורכום הוא כנוגד חמצון, נוגד דלקת, נוגד סרטן, נוגד חיידקים, משפר תפקוד כבדי, משפר תפקוד עיכולי, תומך במערכת הלב וכלי הדם. בנוסף, הכורכום מסייע להפגת גזים, נוגד קרישה, מעודד ייצור מיצי מרה, נוגד כיב פפטי (אולקוס), נוגד שלשול, נוגד כאבי וסת ותומך בטיפול בבעיות עור

. פעילות פרמקולוגית של כורכום: תקצירי מחקרים ומאמרים
כורכום ופעילות נוגדת חמצון
• בקבוצת אנשים בריאים שצרכו 200 מ"ג תמצית כורכום ביום, נראתה ירידה בחמצון השומנים בדם. פעילות נוגדת חמצון זו מיוחסת לפוליפנולים המצויים בכורכום (כדוגמת כורכומין) ומהווה גורם נוגד טרשת עורקים והפחתת הסיכון למחלת לב וכלי דם.
• תמציות מימיות ואלכוהוליות של כורכום הציגו פעילות נוגדת חמצון משמעותית. פעילות נוגדת חמצון זו נבחנה במדדים שונים כדוגמת יכולת הקליטה של רדיקל חמצני והיכולת לחזר ברזל כמדד לעוצמת הפעילות נוגדת החמצון.
כורכום ופעילות אנטי-דלקתית
• כורכומין הראה פעילות אנטי דלקתית בבני אדם. ניסויים שבדקו רכיבים מבודדים המצויים בכורכום והשפעתם כנוגדי דלקת, הראו שכורכומין עיכב את האנזים ציקלואוקסיגנאז- 2. ציקלואוקסיגנאז קשור להתהוות תהליכים דלקתיים וסרטניים. בנוסף, מקטעים (רכיבים מבודדים מהצמח השלם) שהכילו שמן כורכום, היו יעילים יותר בעיכוב פרוסטגלנדינים מסוג אי-2 בהשוואה לכורכומינואידים. פעילות מוגבר זו מיוחסת לשמן האתרי. ממחקר זה עולה, כי יש היגיון לצרוך את אבקת הכורכום כפי שנהוג, במזון, ולא רק בכורכומין כרכיב מבודד. מחקר זה מחדד את עקרון הסינרגיזם, האומר, כי שילוב של רכיבים שונים מעצים את האפקט הטיפולי.
כורכום ופעילות אנטי-סרטנית
• צריכת כורכומין מעכבת באופן משמעותי התפתחות סרטן המעי הגס. פעילות אנטי סרטנית זו נובעת מעצם היות הכורכומין נוגד חמצון ונוגד דלקת. הפעילות האנטי דלקתית מיוחסת לעיכוב יצירת החומצה האראכידונית והמטאבוליטים שלה, המקושרים גם להתהוות תהליכים סרטניים, כמו כן, לכורכומין השפעה אנטי סרטנית נוספת, שאינה קשורה לחילוף חומרים של איקוזנואידים (לענייננו, החומצה האראכידונית), אלא לעיכוב שגשוג תאים וגרימת אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן) של גידולי המעי הגס

• נוגדי חמצון כדוגמת כורכומין, לוכדים רדיקלים חופשיים ובכך מונעים פגיעה ב –דנ"א עקב חמצון. בנוסף הם פועלים, באופן חלקי לפחות, כמעכבי אנזימי איתות כדוגמת פרוטאין קינאז C, המשחק תפקיד משמעותי בהתהוות גידול.
• הטיפול בסרטן בעזרת צמחים הוא בעל היסטוריה ארוכה. סגולות הריפוי של הצמחים מיוחסות לרכיבים המצויים בהם, כדוגמת כורכומין בכורכום וקטצ'ינים בתה ירוק. חוקרים זיהו מנגנוני פעולה שונים של רכיבים אלו, כמו היכולת לדכא שגשוג תאי סרטן, לעכב דרכי איתות של גורמי גדילה, להמריץ אפופטוזיס של תאי סרטן ולעכב אנגיוגנזיס (יצירת כלי דם חדשים), המזינים את הגידול הסרטני. במחקר שנערך בסין נמצא, כי שילוב של כורכומין וקטצ'ין הוא בעל פעילות סינרגיסטית על ביטוי האנזים ציקלואוקסיגנאז- 2 בעיכוב תהליכים סרטניים במעי הגס בחולדות.
• כורכומין, שניתן לעכברים לאחר שקיבלו טיפול משרה סרטן, עיכב התפתחות גידולים בקיבה, בתריסריון ובמעי הגס. נצפתה הפחתה במספר הגידולים בכל עכבר וכן הקטנה של הגידולים הקיימים. בבדיקות היסטופתולוגיות של הגידולים נמצא, כי צריכת הכורכומין בתזונה הפחיתה את מספר הפפילומות ואת מספר הקרצינומות בתאי הסקוואמוס בקיבה, וכן את מספר האדנומות והאדנוקרצינומות בתריסריון ובמעי הגס.
• כורכומין, הציג השפעה במניעת סרטן קיבה ומעי גס במכרסמים. אחד ממנגנוני הפעולה המוצעים של הכורכומין נובעת מהשפעתו המעכבת על צמיחת החיידק הליקובקטר פילורי, הידוע כגורם מסרטן, המקושר להתפתחות סרטן הקיבה והמעי הגס. במחקר במבחנה על 19 זנים של הליקובקטר פילורי נמצא, כי תמצית אלכוהולית של כורכום וכורכומין, עכבה את צמיחת כל זני החיידק.
• במחקר (במבחנה) על שורת תאי סרטן שמקורם לוקמיה, שד, מעי גס, כבד ושחלה, נמצא כי כורכומין גרם לאפופטוזיס. לעומת זאת, תאי סרטן שמקורם בריאה, כליה, ערמונית, צוואר הרחם, מערכת העצבים המרכזית ומלנומה, גילו עמידות לכורכומין. עוד נמצא במחקר זה, כי תאים תקינים שלא שינו צורתם, לא הושפעו מהכורכומין.
• במחקר (בחיות מעבדה) על ההשפעה האנטי סרטנית של כורכומין נמצא, שכורכומין מעכב השראת סרטן של העור, הקיבה, התריסריון, הלשון, המעי הגס והשד, במודלים של כימיקלים גורמי סרטן בעכברים ובחולדות. כמוכן, נמצאה יעילות טיפולית לכורכומין נגד רקמה אנושית של סרטן הערמונית שהושתלה על עכברים. שילוב המחקרים השונים מציג את הכורכומין, כבעל פוטנציאל לסייע ולהגביר פעילות אנטי גידולית של טיפולים קונבנציונליים בסרטן. (תוצאות המחקרים אינן אחידות – כנראה בגלל השוני בסוג המחקר [מבחנה לעומת בעלי חיים]. דרושים מחקרים נוספים כדי להגיע לממצאים חד-משמעיים).
• במחקר על עכברים, שבהם הושתלו תאי סרטן ערמונית אנושיים בהזרקה תת עורית, קיבלה קבוצת המחקר תזונה סינטטית המכילה 2% כורכומין, למשך 6 שבועות. תוצאות המחקר הראו, כי כורכומין הפחית את שגשוג התאים הסרטניים והגביר באופן משמעותי את תהליך האפופטוזיס.
• במחקר שנערך בישראל, בהשתתפות חוקרים מהמחלקה למניעת סרטן במרכז הרפואי תל אביב, נמצא כי כורכומין מעצים את השפעת התרופה סלקוקוסיב, המשמשת להפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס. פעילות משולבת זו נגד גידולים, נובעת מעיכוב האנזים ציקלואוקסיגנאז-2, המשחק תפקיד חשוב בהתהוות תהליכים דלקתיים וסרטניים.
• במחקר שנערך בישראל, בהשתתפות חוקרים מהמרכז הרפואי סוראסקי ת"א ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א, נמצא כי שילוב כורכומין עם התרופה סלקוקוסיב יעיל נגד תאי סרטן לבלב אנושיים (במבחנה).
• במחקר על מעשנים, שקיבלו 1.5 גר' אבקת כורכום ליום במשך 30 יום, נצפתה הפחתה משמעותית בכמות המוטגנים המופרשים בשתן (מוטגנים המופרשים בשתן מהווים מדד לאפקטיביות של מנגנוני הדטוקסיפיקציה בגוף) מהמחקר עולה, שצריכת כורכום – גם במינון נמוך – מספקת הגנה מנזקי עישון.
זמינות ביולוגית ומינונים של כורכום
• חשוב לציין: בצריכה פומית (דרך הפה) של כורכומין, ספיגתו דרך המעי מוגבלת. במחקרים פרמקוקינטיים בבעלי חיים נמצא כי 40% - 85% מהכורכומין עובר דרך מערכת העיכול ללא שינוי. צריכת כורכומין במשולב עם מקור שומני, מגבירה את ספיגתו במעי. עובדה זו מחזקת את השימוש המסורתי בצמח, כתבלין המוסף למזון.
• הזמינות הביולוגית הנמוכה של כורכומין בבליעה משתפרת, כאשר כורכומין נלקח בשילוב עם פיפרין (רכיב המצוי בפלפל שחור).
• מינון הכורכומין המומלץ כרכיב אנטי דלקתי עומד על 200 – 400 מ"ג, 3 פעמים ביום. למינון זה ניתן להגיע באמצעות שימוש בתמצית יבשה תקנית של כורכום המכילה ריכוז של 95% כורכומינואידים. מינון זה שווה ערך ל - 12 – 24 גר' בקירוב, אבקת כורכום המשמשת כתבלין (3 – 6 כפיות).
• הכנה ומינון של טינקטורה: 1:3 ב – 25% אלכוהול, 5 מ"ל 3 פעמים ביום.
• ספיגת כורכומין משתפרת בנוכחות ברומליין (אנזים שמופק מעלי אננס). אנזים זה עצמו הוא נוגד דלקת ונוגד סרטן. מומלץ לצרוך שילוב זה בקיבה ריקה, כחצי שעה לפני הארוחה או כשעתיים מסיום הארוחה.
תופעות לוואי, התוויות נגד ורעילות של כורכום
• השימוש בצמח כתבלין ובמינונים הטיפוליים המקובלים, בטוח.
• אין עמדה ברורה בנוגע לשימוש במינונים טיפוליים בהריון והנקה, אך אין מניעה מצריכת כורכום כתבלין.
• צריכה פומית של הצמח בעכברים וחולדות נמצאה לא טרטוגנית, כלומר: לא גרמה לפגמים התפתחותיים בעובר.
• חסימת דרכי המרה באבני מרה, במקרה כזה אין להשתמש בצמח, ובמיוחד לא כצמח בודד.
• מאחר שהכורכום הוא נוגד קרישה חזק – אסור לצרוך כורכום יחד עם קומדין (תרופה נוגדת קרישת דם, המשפיעה על חלבוני הקרישה).
• לפני ניתוחים אסור לצרוך כורכום במינונים גבוהים, ובפרט אין לצרוך תמצית תקנית יבשה. מומלץ להפסיק שימוש כשבועיים לפני הניתוח.
• המלצות לגבי שילוב תרופות אנטי טרומבוטיות, המעכבות צימות טסיות דם (כדוגמת אספירין), עם צמחים מכילי פוליפנולים, המעכבים גם הם צימות טסיות דם (כדוגמת כורכום): שימוש תזונתי מותר. מינון טיפולי עלול להעצים את ההשפעה ולכן אינו מומלץ

• סיכום - השפעה של צריכת כורכום
שכיחות נמוכה של סרטן המעי הגס בארצות אסיה, קשורה כנראה, לצריכת בשר נמוכה, אך גם לצריכה קבועה של כורכום בתפריט. במחקרים בבעלי חיים, הציג הכורכומין פעילות אנטי סרטנית בסרטן המעי הגס, המעי הדק, הקיבה והכבד. במחקרים במבחנה, הפחית כורכומין שגשוג תאי סרטן המעי הגס, השד, הערמונית ולוקמיה, והגביר אפופטוזיס בתאים אלו. מנגנוני הפעולה שהוצעו כהסבר לפעילות הכורכומין כנוגד סרטן, כוללים פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון, עיכוב האנזים ציקלואוקיגנאז-2, השפעה על האנזים פרוטאין קינאז, עיכוב צמיחה של החיידק הליקובקטר פילורי, הפחתת שגשוג התאים הסרטניים, הגברת תהליך האפופטוזיס ועוד. בחולדות נמצא כי ספיגת הכורכומין במעי אינה גבוהה וכי כורכומין ותוצריו הנוצרים במעי ובכבד, מופרשים בעיקר בצואה. מאחר שהמעי הגס נחשף לכורכומין ולתוצריו, הוא מהווה מטרה אפשרית לפעילות נוגדת הסרטן של רכיבים אלו. בנוסף לכך, העובדה כי בני אדם צרכו עד 8 גרם כורכומין ליום ללא השפעות רעילות, הופכת את הכורכומין לרכיב מבטיח בתחום הסרטן. בהתייחס לשכיחות הגבוהה בעולם המערבי של סרטן בכלל וסרטן המעי הגס בפרט, נראה כי מן הראוי לשלב כורכום בתפריט היומי בנדיבות.


ורכום | Curcuma longa | רקע כללי ושימוש מסורתי:
הכורכום הוא צמח הנמנה על משפחת הזנגביליים, הנפוץ מאוד ברחבי דרום אסיה ותת היבשת ההודית. השורש מצוי בשימוש קולינרי ורפואי נרחב ברחבי העולם מזה אלפי שנים.
ישנם מספר מינים נוספים של כורכום המצויים בשימוש רפואי. רובם מכילים הרכב חומרים פיטוכימיקלים דומה מאוד לכורכום המוכר. שני המינים המפורסמים ביותר הם ה- C. ochrorhizaוה-C. domestica . מינים נוספים הם: C. wenyujin, C. kwangsiensis וכן ה- C. phaeocaulis.
שורש הכורכום משמש כאחד התבלינים החשובים במטבחי אסיה השונים, כאשר הוא נצרך מדי יום, על ידי למעלה משליש מאוכלוסיית העולם. זהו אחד מהצמחים העתיקים ביותר, הידועים בשימוש רפואי מזה אלפי שנים ואחד מצמחי המרפא הנחקרים ביותר כיום. בשימוש רפואי מסורתי, הכורכום ניתן למגוון רחב של מחלות עיכול, נשימה, לב וכלי דם, בעיות שלד ומפרקים, עור, שתן וכמובן הפרעות מטאבוליות המשויכות לכבד ולכיס המרה. על פי הרפואה הסינית המסורתית, זהו אחד הצמחים החשובים להנעת דם וצ'י, כאשר מוטיבים אלו משויכים, על פי הסינים, לתפקוד הכבד. בנוסף הכורכום היה ועודנו אחד מצמחי המרפא החשובים ביותר ברפואה המסורתית של הודו (איורוודה), ויאטנם, קוריאה, יפן וברחבי דרום מזרח אסיה.
הרכיבים המוכרים ביותר בשורש (בפעילותם הרפואית) נקראים Curcuminoids, בהם הרכיב המפורסם כורכומין ((Curcumin. כיום, ללא ספק הכורכום הוא הצמח הנחקר ביותר בעולם והוא זכה למספר הרב ביותר של פרסומים מדעיים שונים. עיקר המחקר מתרכז בפעילות נוגדת דלקת ופעילות אנטי סרטנית.
כורכום | Curcuma longa | פעילות רפואית:
הכורכום מאופיין בתמהיל מאוד מגוון של ריחות וטעמים, כאשר אף אחד מהם אינו דומיננטי באופן בולט. לכורכום ישנו ריח ארומאטי-חריף, בעל ניחוח וארומה מעוררי תיאבון, עם גוונים של ריחות מרגיעים. הטעם נוטה למריר עם חריפות עדינה, כאשר הוא מותיר בפה תחושה של צימות קל והגברה של הפרשות רוק.
בשל מגוון הטעמים ועושר הרכיבים הפיטוכימיקלים שבו, לכורכום ישנן השפעות רפואיות מגוונות ורבות על גוף האדם, חלקן אף נראות פרדוקסליות לכאורה, כאשר מחד הכורכום הינו אנטי עוויתי ומרגיע עדין ומאידך הוא צמח מעורר, משפר מצב רוח ומסייע בחידוש זרימת דם. מגוון החומרים והטעמים של שורש הכורכום נספגים במערכת העיכול, על פי הצורך, כאשר הגוף מווסת את קצב הספיגה וההפרשה שלהם, בהתאם לצרכיו (אם מדובר ברכיבים בעלי השפעה מרגיעה / מעוררת / מחממת וכו').
ההשפעה המרגיעה של הכורכום מסייעת במקרים של רמת מתח גבוהה בגוף, פיזית ונפשית, המתבטאת בין היתר בטונוס שרירים גבוה, לחץ דם גבוה, בעיות עיכול, כאבי עיניים, כאבי ראש ומיגרנות ועוד. בנוסף הכורכום פועל גם להרגעה וייצוב של דופק ופלפיטציות.
בנוסף, לכורכום ישנו אפקט מעורר ומחייה והוא גם מסייע להעלאה של מצב רוח (בין היתר ע"י השפעה ישירה על רמות סרוטונין במוח), זאת במקרים של נטייה לחולשה נפשית, מלנכוליה וכדומה.
הכורכום מייצר תחושת חום עדין, בעיקר במערכת העיכול וכמובן הוא מסייע בפיזור החום בגוף. פיזור החום נעשה על ידי ייעול של זרימת הדם וחילוף החומרים בכבד. כך, הכורכום גם יעיל לפריקת חום והגברה של ייזוע במקרים של מחלות המלוות בחום אקוטי, כמו שפעות למיניהן או מחלת הנשיקה למשל.
הכורכום הוא אחד הצמחים היעילים והבטוחים ביותר לשם ניקוי וטיהור הגוף מרעלים שונים. ההשפעה הזו מושגת על ידי הגברה של הפרשות ותנועתיות במערכת העיכול, הגברה של ייזוע, השפעה ישירה להמרצת חילוף החומרים והגברה של פעילות אנזימטית בכבד, שיקום רקמות כבד פגועות, הגברה של זרימת דם, ייעול של מנגנונים חיסוניים ודלקתיים שונים ועוד.
הכורכום אומנם מגביר הפרשות ותנועה במערכות הגוף השונות אך עם זאת בשל השפעתו הייחודית על מערכת העצבים הוא משרה תחושה של יציבות עצבית ורגשית.
ההשפעה הייחודית של הכורכום אינה פוסחת על אף מערכת בגוף האדם כאשר שורש הצמח פועל לכיוח וחיטוי של מערכת הנשימה, ניקוז יעיל של פסולת וזרימת דם אל המפרקים, הגברה של זרימת דם והשפעה למניעת קרישתיות יתר, הגברה של הפרשת אינסולין / שיפור ניצולת איסולין והפחתת רמות סוכר בדם, הפחתה של רמת שומנים בדם, הגברת מתן שתן וחיטוי של דרכי השתן, הגברה של תשוקה מינית ותפקוד מיני (ע"י הגברת זרימת דם והשפעה במישור העצבי-רגשי), פעילות נוגדת חמצון משמעותית וכן פעילות מונעת של תהליכים ניווניים במוח.
במערכת העיכול הכורכום מסייע לפעולה יציבה ויעילה יותר, זאת במקרים שונים של חולשה, תזונה לקויה, שינויים סביבתיים, דלקות שונות, חשיפה לזיהומים, חשיפה למצבי רוח משתנים ועוד כהנה וכהנה מצבים המשפיעים לרעה על תפקודה של מערכת העיכול. הכורכום משפיע על מערכת העיכול לכל אורכה והוא אחד הצמחים היעילים והבטוחים ביותר לשיפור המקצב של מערכת העיכול, על איבריה השונים, בנוסף להשפעה אנטי דלקתית והשפעה לחיטוי ישיר מפני פטריות, חיידקים, וירוסים ופרזיטים שונים. אפקט הניקוי והחיטוי של מערכת העיכול יבוא לידי ביטוי בעיקר בשימוש במינונים גבוהים (10-20 גרם שורש ליום במרתח). מומלץ לשימוש לפרקי זמן קצרים של 4-6 ימים.
הכורכום מתאים במיוחד לשימוש בקרב קשישים עם נטייה לקור כללי, חולשה כללית ובעיות ספיגה ונוקשות במערכת העיכול, כאשר לאלו בדרך כלל נלווים מצב רוח ירוד, ובעיות תיאבון (מתאים במיוחד בשילוב עם ג'ינג'ר מאותה המשפחה הבוטנית).
<חזרה>