כדי שהגוף יפעל בצורה תקינה צריך היחס בין שני המינרלים להשאר קבוע. אכילת מלח גורמת להפרת האיזון בין שני המינרלים ולהצטברות נוזלים חוץ תאיים, להגדלת נפח הדם ולבסוף לעלייה בלחץ הדם.
לכן מי שצורך הרבה מלח ובלי להגדיל במקביל את כמות האשלגן
מסתכן בעליית לחץ דמו.
אבל, לא כל לחץ דם גבוה נגרם מעודף מלח.
יש לחץ דם תורשתי, ויש לחץ דם גבוה הנגרם ממתח נפשי והפתרון שלו
הוא רגיעה נפשית.
יש לחץ דם הנובע ממחסור בויטמיני B ובמיוחד כולין
ו - 6.B .
יש גם לחץ דם גבוה הנוצר ממתן קורטיזון הגורם לאיבוד אשלגן.
וישנו גם לחץ דם הנגרם מהשמנה יתרה אותו אפשר להוריד על ידי הרזייה.
רוב מקרי לחץ הדם אינם נגרמים כתוצאה ממלח והסיבות האמיתיות אינן ידועות.
אכילה מופרזת של מלח היא דבר מזיק. אין ספק בכך.
למי שיש לחץ דם גבוה ויודע שהוא לא צרכן כפייתי של מלח
שלא ינסה להוריד את כמות הנתרן במזון ל - 0 בתקווה להורדת לחץ הדם.
מחסור בנתרן גורם לשקיעת סידן, להסתיידות עורקים,
להפרעות בעיכול, ליצירת גזים במערכת העיכול, לעצירות,
להצטברות חומצה הגורמת לארטריטיס, ראומטיזם וכאבי עצבים.
בקיצור, לא נעים.
אז, במקום להפוך לפנאטים ולהוריד את הנתרן (מלח)
ל - 0 עדיף להגדיל את האשלגן.
האשלגן נמצא בפירות יבשים כמו מישמש, תמרים ותאנים,
שעועית, גרעיני חמניות וכל משפחת האגוזים, חיטה , כוסמת,
אבוקדו, תפוח אדמה, ירקות שונים כמו ברוקולי, כרוב, קולרבי, אפונה,
סלק , גזר ומלון.
בנוסף יש לדאוג לאספקה סדירה של ויטמיני B שייתכן ומחסור בהם
הוא הגורם לעליה בלחץ הדם.
ויטמיני B אפשר למצוא בחיטה מלאה, אורז מלא, ביצים, דגים,
כבד, או בצורה מרוכזת בנבט חיטה ושמרי בירה.
מינרל נוסף המשתתף בוויסות לחץ הדם הוא הסידן.
מחסור בו עלול לגרום לעליית הלחץ ולכן יש לדאוג גם לאספקה סדירה
של סידן.
פרטים מלאים על הסידן בפרק על בריחת סידן.
יחד עם הסידן יש להגביר את צריכת המגנזיום.
לכן מי שצורך הרבה מלח ובלי להגדיל במקביל את כמות האשלגן
מסתכן בעליית לחץ דמו.
אבל, לא כל לחץ דם גבוה נגרם מעודף מלח.
יש לחץ דם תורשתי, ויש לחץ דם גבוה הנגרם ממתח נפשי והפתרון שלו
הוא רגיעה נפשית.
יש לחץ דם הנובע ממחסור בויטמיני B ובמיוחד כולין
ו - 6.B .
יש גם לחץ דם גבוה הנוצר ממתן קורטיזון הגורם לאיבוד אשלגן.
וישנו גם לחץ דם הנגרם מהשמנה יתרה אותו אפשר להוריד על ידי הרזייה.
רוב מקרי לחץ הדם אינם נגרמים כתוצאה ממלח והסיבות האמיתיות אינן ידועות.
אכילה מופרזת של מלח היא דבר מזיק. אין ספק בכך.
למי שיש לחץ דם גבוה ויודע שהוא לא צרכן כפייתי של מלח
שלא ינסה להוריד את כמות הנתרן במזון ל - 0 בתקווה להורדת לחץ הדם.
מחסור בנתרן גורם לשקיעת סידן, להסתיידות עורקים,
להפרעות בעיכול, ליצירת גזים במערכת העיכול, לעצירות,
להצטברות חומצה הגורמת לארטריטיס, ראומטיזם וכאבי עצבים.
בקיצור, לא נעים.
אז, במקום להפוך לפנאטים ולהוריד את הנתרן (מלח)
ל - 0 עדיף להגדיל את האשלגן.
האשלגן נמצא בפירות יבשים כמו מישמש, תמרים ותאנים,
שעועית, גרעיני חמניות וכל משפחת האגוזים, חיטה , כוסמת,
אבוקדו, תפוח אדמה, ירקות שונים כמו ברוקולי, כרוב, קולרבי, אפונה,
סלק , גזר ומלון.
בנוסף יש לדאוג לאספקה סדירה של ויטמיני B שייתכן ומחסור בהם
הוא הגורם לעליה בלחץ הדם.
ויטמיני B אפשר למצוא בחיטה מלאה, אורז מלא, ביצים, דגים,
כבד, או בצורה מרוכזת בנבט חיטה ושמרי בירה.
מינרל נוסף המשתתף בוויסות לחץ הדם הוא הסידן.
מחסור בו עלול לגרום לעליית הלחץ ולכן יש לדאוג גם לאספקה סדירה
של סידן.
פרטים מלאים על הסידן בפרק על בריחת סידן.
יחד עם הסידן יש להגביר את צריכת המגנזיום.